מתוך גב הספר:
"דרומית לבגדד, המאה ה-13, על רקע כיבושיו האכזריים של החאן המונגולי, נושא דייג על גבו את אשתו השקועה בשינה עמוקה ומסתורית. לפניו מתגלה הר מרקד. תושבי ההר מתעוררים כשהם קשורים זה לזה בגפיהם, ומצטווים לחפור ולחפור.

באותם ימים, במדבר סיני, נוטלת פטימה, נערה בדואית, את רסן השלטון על שבטה. לאחר נסיונות התנקשות בחייה, היא מאבדת את היכולת לישון. היכולת הזאת, "לכבות את גופה", תשוב אליה בזכות הפלא השקוף – הזכוכית – מידי האיש אחד שאהבה, חיתאי.

מאז ינק חיתאי את חלב אימו המתה בגיא ההריגה המונגולי, לא מש מפיו טעם המוות, עד לאותו רגע בו חדרו לבשרו רסיסי כד זכוכית, "והנה הופיע דחף החיים מחדש, בתחושת החומר השביר".

רצף פגישות גורליות בין פאטימה ובין חיתאי, מביא את "תאומי הזכוכית" אל מערכה מכריעה כנגד ברית השטנים שנרקמה בין החאן המונגולי ובין מפעל זכוכית חסר רחמים.

בשפה כואבת ומסקרנת מעביר אותנו הסופר דרך כוחות החיים המפלסים דרכם בין פגיונות מעוקלים ומעלי המוות של מאה עקובה מדם. היסטוריה ופנטזיה נארגים לכדי סאגה אנושית, הממשילה את החיים לקריסטל."