מוסיקה בייעוץ הפילוסופי
מטרת המחקר היא לבדוק דרכים להעמיק ולהרחיב את גבולות ההמשגה בתהליך הייעוץ הפילוסופי באמצעות השימוש במוסיקה.
המניע למחקר: הצורך העולה מידי פעם ברכיב טרום-ורבלי בתהליך הייעוץ הפילוסופי
תהליך הייעוץ הפילוסופי הוא תהליך ורבלי מיסודו (קריאה,כתיבה ודיבור). במהלך הייעוץ הפילוסופי עוסקים היועץ והנועץ בעולמו הקוגניטיבי-רוחני של הנועץ. כיוון שתחום הפעילות הוא ורבלי, לעתים קורה שבתהליך ההמשגה וחילוץ השקפת העולם של הנועץ, נוצר פער בין השיח המושגי לבין האמוציות העומדות ברקע ההתיחסות של הנועץ אל עולמו. המערך המושגי הנחשף במקרים אלו מהווה קצה קרחון של השקפת עולמו המשמעותית של הנועץ.
מדוע מוסיקה? העוצמה האמוטיבית-חווייתית בדרך לחשיפת השקפת עולם עשירה ומלאה
במשך כמה אלפי שנים נוצרה ספרות ענפה המצביעה על כוחה הרב של המוסיקה בעיצוב עולמו של האדם. בתרבות המערבית הטרום-נוצרית, כמו גם בתרבויות חוץ מערביות נודע למוסיקה כוח מרפא מטאפיסי. בתרבות המודרנית-מערבית התפתח מזה שישים שנה ענף הטיפול במוסיקה ככלי טיפולי לאוכלוסיות מיוחדות ולאחרונה התפשט גם לאוכלוסיות נורמטיביות.
זוהי נקודת המוצא, המחברת את הפילוסופיה של המוסיקה, השימושים השונים במוסיקה, ואת תהליך הייעוץ הפילוסופי. העוצמה האמוטיבית והלא-ורבלית הזו של המוסיקה יכולה להוות בסיס עמוק, רגשי וחווייתי, לתהליך המשגה רחב יותר.
כיצד מוסיקה שהיא לא-ורבלית מעיקרה יכולה לתרום להשקפת עולם שהיא ורבלית מיסודה?
למעשה, ניתן להפריך בקלות את הטענה שמה שאומר הנועץ על החוויה המוסיקלית שלו קשור באיזשהו אופן למשמעות המוסיקה 'כשלעצמה'. ועוד, כלל לא ברור שיש משמעות שכזו. ואולם, תהליך ההמשגה שעורך הנועץ - בעזרתו העדינה והזהירה של היועץ - הוא בסיס עמוק לעבודה משותפת ועשירה הן לחשיפה והן להעשרה של השקפת עולם.
העיסוק במשמעות המוסיקה – בין כשמקורו בכתבים מוסיקולוגים, פילוסופים, תרבותיים או קליניים – חושף את הקשר העמוק שבין המוסיקה והקונטקסט הקונצפטואלי שעוטף אותה - אפלטון או פיתגורס דנים במקומה של המוסיקה בהקשר תפיסות העולם השונות שעלו ביוון, פיצ'יאנו או צ'רלינו בקונטקסט המחשבה של הרנסאנס, דיקארט וקפלר במסגרת המדע והפילוסופיה של המאה ה17, ניטשה, שופנהאור או וגנר במאה ה-19, מקס ובר או ו אדורנו במאה ה-20, וכך הוא הדבר בניתוח המוסיקה במסגרת הבוליביאנית או האפריקאית, ההודית או הערבית - כל אחד מהם עורך דיון במשמעות המוסיקה ובכך חושף את הקונטקסט הרחב יותר של השקפת העולם הכרוכה בפרשנות שכזו. ההוגים השונים שכתבו על המוסיקה לימדו אותנו באמצעות המוסיקה על התרבות, על המחשבה האנושית, על טבע האדם או על מהות היקום. בכך הם חשפו את המחשבה ואת מערכת המושגים המפציעה עבורם מתוך חוויית המוסיקה שלהם, וקשרו אותה אל תפיסת העולם הרחבה (הלא-מוסיקלית) בה החזיקו.
יעדי המחקר
ברמה התיאורטית, המחקר יצביע על הקשר בין מקומה של המוסיקה בחיי האדם ובין מתן המשמעות לחוויות מוסיקליות והפיכת החוויות לכדי המשגה.
ברמה המעשית, המחקר יאפשר לפתח שיטות שיניבו המשגות "עבות" יותר והשקפות עולם עשירות ועמוקות יותר, ומחוברות יותר לחלקיו השונים של הנועץ הפילוסופי.
צוות המחקר:
המחקר הוא אינטרדיסציפלינרי מטבעו, ונוגע בתחומים הבאים: הטיפול במוסיקה, המוסיקולוגיה, האתנומוסיקלוגיה, הפסיכותרפיה, הייעוץ הפילוסופי והפילוסופיה של המוסיקה.
לצוות המחקר 
